פרק ראשון, ובו מקבל הקורא הסבר ראשוני על מהי רנורמליזציה ומה מעניין בה

בפוסט הזה אני אנסה להציג, תוך נפנופי ידיים מסיביים ככל האפשר ותוך שימוש בכמה שפחות מונחים טכניים, מהי בגדול אותה רנורמליזציה, איפה אולי שמעתם עליה (או על התוצאות שלה) ולמה זה אמור בכלל לעניין מישהו.

אם כך — מהי רנורמליזציה?

לכאורה, רנורמליזציה היא בסך הכל טכניקה. טכניקה שמאפשרת לנו להסתכל על מערכות מורכבות כלשהן, ולחלץ מתוכן את ההתנהגות שלהן בטווחים שונים. בבסיס הטכניקה עומד התהליך בו אנו מנפּים דרגות חופש של המערכת בצורה זהירה, ובוחנים כיצד המערכת "זורמת" תחת השינוי הזה. מכאן אפשר כבר לנחש שיש בטכניקה הזו הרבה יותר מסתם מניפולציה מתמטית. כשאנחנו מטפלים כך במערכות פיזיקליות, אנחנו בעצם נוגעים בנושאים כמו הסימטריות של המערכת, הפאזות שלה, הגדלים הרלבנטיים. אפשר לומר שהטכניקה הזו, יותר מכל טכניקה אחרת, יכולה לחשוף את האופי האמיתי של המערכת הפיסיקלית.

מי ששמע בעבר על רנורמליזציה, עשוי לקמט את מצחו בשלב הזה. טכניקת הרנורמליזציה התפרסמה, וגם קיבלה את שמה, כטכניקה בה אנו נפטרים מגדלים אינסופיים שצצים לנו בכל מני חישובים. סוג של "הוקוס פוקוס" שמאפשר לנו לבטל את אותם אלמנטים שהפריעו לנו לחלץ גדלים פיסיקליים מדידים מתוך תורת-השדות שמתארת את החלקיקים התת אטומיים, לדוגמה. פול דיראק, אחד מגדולי הפיסיקאים של המאה ה-20, ידוע בתור אחד שמתח ביקורת חריפה על אותה טכניקה של ביטול-אינסופים, כפי שהרנורמליזציה נתפסה אז. הוא הקביל זאת ל-"הינדוס תוצאות" (תרגום שלי ל-doctoring up numbers). אבל במהלך השנים התברר שהרנורמליזציה שצצה בתורת השדות הקוונטית, זו שנראתה לדיראק כל כך בעייתית, היא חלק מתמונה גדולה יותר ומסודרת יותר. היא לא כוללת סתם תהליך בו אנחנו נפטרים מגודל אינסופי כי הוא לא מתאים לנו — למרות שבמובן מסוים כך היא נולדה — יש לה בסיס פיסיקלי שלא קשור לאותם גדלים אינסופיים וכולל, מלבד תורת השדות הקוונטית, גם מעברי פאזה קלאסיים ועוד שלל תופעות באמצע.

וכאן מגיעה השאלה הקשה — למה כל זה אמור לעניין אתכם?

התשובה היא שאין לי מושג. אני יודע שהנושא מעניין אותי, ויש סיכוי שהוא יעניין סטודנטים לפיסיקה (בתואר ראשון או בתארים מתקדמים). אני מקווה שאנשים שמתעניינים במדע ורוצים להעמיק מעט את הידע, או להרחיב אותו — תלוי מאיזה כיוון מסתכלים על זה — ימצאו גם הם עניין כאן. יכול להיות שאני טועה, אבל סיפרו לי שהאינטרנט סובל הכל, אז הפוטנציאל לאסון כאן הוא די קטן.

בפרק הבא אשתדל להתחיל ממש מההתחלה, ולדבר על איך אנחנו בכלל ניגשים לתאר מערכת פיסיקלית.

תגים: ,

7 תגובות to “פרק ראשון, ובו מקבל הקורא הסבר ראשוני על מהי רנורמליזציה ומה מעניין בה”

  1. אור ברקת Says:

    נשמע מעניין, למרות שאת הפיסיקה נטשתי אחרי התיכון. מחכה לפרק הבא בתקווה שבאמת תתחיל מהתחלה :)

  2. מיכאל ז. Says:

    תתחדש, הבלוג נראה מבטיח ומעניין. הוספתי כמובן מיד לקורא הרסס.

  3. תום Says:

    אני נורא מתפתה להתחיל כבר עכשיו במשהו שיש לי הרגשה שיהפוך למגמה כללית שלי בשל הבורות שלי בתחום – להתייחס אל הדברים באופן מטאפורי ולנסות לחשוב על ההקשרים שלהם בעולמות תוכן אחרים לגמרי (ודומני שלא קשה לחשוב על אותם מקומות שבהם היה יכול להיות מעניין "לנפות" גורם מפריע כלשהו מן המערכת ולבחון את האופן שבו הניפוי הזה חושף משהו חדש במבנה העומק שלה). דווקא משום שזו כנראה תהפוך לנטייה, אני אנסה להימנע מכך לפחות בשלב הראשון ולשאוף לנורמליות גם אני, להקשיב ולא לסבך, לנסות להבין ולא לנסות להמיר. לצערי, ומתוך היכרות עם אופיי, לא כדאי להתייחס לשאיפה הזאת כאל התחייבות…

  4. יובל Says:

    מצטער על התגובה המאוחרת. בשל לוח זמנים קצת צפוף כאן כמעט ולא היתה לי גישה לאינטרנט במהלך סוף השבוע והימים שלפני כן.

    מיכאל: תודה רבה. אני מקווה שאוכל לעמוד בציפיות.

    אור: תודה גם לך. אני בהחלט אשתדל להתחיל מההתחלה, ולצעוד בצעדים יחסית מובנים ועם מעט פרטים טכניים ככל שניתן (או למצער, כך שיהיה ניתן להבין משהו גם בלי הבנת הפרטים הטכניים). בכל מקרה, אני בהחלט מזמין שאלות ודרישות להבהרה בתגובות.

    תום: טוב לראות אותך כאן. אני אשמח לשמוע על רעיונות למטאפורות ולאסוציאציות מהכתוב, כל עוד אפשר יהיה לזכור שמדובר בסך הכל בזרעי רעיונות. גם אני משתעשע בכאלה לעתים. רק כדאי להזהר מ-abuse של הרעיונות המדעיים, ולהבין את תקפותם. על כל פנים, אני אשמח לכל תגובה.

    אני מקווה שאצליח לכתוב את הפוסט הבא במהלך השבוע הקרוב.

    שוב תודה לכולם.

  5. gentzo Says:

    הסתקרנתי לדעת מה כותב הבחור שאיתו תום כן נהנה לצאת להופעות.

    כמו תום, המקסימום שאני יכולה לעשות זה לקחת את מה שאתה כותב ולעשות ממנו מטפורה לפסיכולוגיה או גג למידת שפה שאלו התחומים היחידים שיש לי בהם ידע וגם שם הידע הוא קלוש ביותר ומינימלי.

    אסכם בכך ש"אתה בטח מתלוצץ, מר פיינמן" הוא אחד הספרים החביבים עלי ואלך לאכול.

    שא ברכה.

  6. אספסוף Says:

    שלום,
    גיליתי את האתר בשחיפשתי קצת חומר על רנורמליזציה. יש לי חסר בנושא- התחלתי (כמו דיראק) בהנדסת חשמל ועכשיו אני בפיזיקה.
    תוכל לתת לי (ולשאר הקוראים) עוד חומר על רנורמליזציה ואולי מראי מקום. משהו שאוכל לנעוץ בו את ידיי בטפסי על הסלעים החלקלקים של הפיזיקה.

  7. יוסי ליטני Says:

    יקירי.
    נתקלתי במאמר שלך באופן מקרי. אינני מומחה בתקשורת ממוחשבת. הורשמתי מאופי כתיבתך הכוללת שביבי הומור ונטיה לשבור כתיבה פורמלית יבשה.
    אבל…וזה אבל גדול-מי אתה? איך מתקשרים עמך? אני מוצא מאמר פה מאמר שם. אני מניח שכבר סיימת את תקופתך כדוקטורנט. הייתי מאוד שמח לקבל את כל אוסף הגיגיך.
    בברכה-יוסי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s


%d בלוגרים אהבו את זה: